בלוגרים = זונת תוכן

ככה לפחות הבנתי מכתבתו של מרטין בוקסדורף, שהתפרסמה במגזין האלקטרוני Allmarketing. 
הנה לינק למי שרוצה לקרא את המידע החלקי, הלא מעודכן והמרגיז לחלוטין, שמתיחס לבלוגרים בתור זונות תוכן.
או למי שלא רוצה להתעצבן עם הקפה של הבוקר, אני מצטטת:
"מה בכלל עושה בלוגר? 
מדובר באדם שהחליט מרצונו האישי בלבד וללא שכר על עבודתו, לכתוב על תחום שהוא אוהב. בדרך כלל מדובר באנשים שמבינים הבנה מאוד עמוקה בתחום כתיבתם וזוכים לאמון רב מציבור הגולשים, היות ולא מקבלים שכר על עבודתם."

בבלוגים יש את מה שהמותגים מחפשים

קראתי מאמר שהשווה בין בלוג לבין הצגת תאטרון. במאמר היא הגיעה למסקנה, כי אכן, הבלוגר הוא כמו השחקן, מודע לעובדה שיש לו קוראים/צופים. ולעומתו, הקורא מודע לסיפור שהבלוגר מספר, כשם שנבנית מציאות מדומה על הבמה בתאטרון והצופה "נכנס אליה". כמו שיש בלוגים שונים, ככה יש סוגי תאטרות שונים, ולפי עניות החוקרת, היא טוענת שתאטרון הפרינג', שבו יש אינטרקציה בין הצופה לשחקן, מאוד דומה לבלוגים, מכיוון וגם בבלוגים יש שיח. השיח בבלוגים מתיחס לפעמים לתכנים שכתובים בפוסט, לפעמים קורא אחד מתיחס לקורא אחר, ולפעמים השיחה גולשת למחוזות אחרים. 
הבלוגר מודע לקהל שלו ולכן יש התאמה בין הענין שהבלוגר יוצר ובין הקהל שקורא אותו.

הבלוג עבר דירה - להמשך קריאה לחצו פה

בלוגרים מול עיתונאים חלק ב

קראתי מאמר מעניין שנקרא Participatory journalism: indynews, ohmynews and wikinews
והוא מדבר על התפתחות הבלוגים כחלק מעיתונות אזרחית.
במאמר נאמר כי לפני מהפכת האינטרנט בשיח הציבורי, היתה רק אפשרות בטוחה אחת להיות בנאדם משפיע: לעבוד בתור עיתונאי שמעביר מסרים באמצעות דפי העיתון, המגזינים ורשתות התקשורת השונות. לעומת זאת, הודות לבלוגים הכל השתנה. כעת, כל אחד שיש לו מה לאמר יכול להגיד זאת באמצעות המחשבים, ולהפיץ את דבריו על ידי האינטרנט, כל אחד יכול להיות העיתונאי, עורך התוכן והמפרסם של ארוע קטן כגדול. (כמובן שהיום ניתן להרחיב זאת גם לתפוצה על ידי הסלולר החכם והאפליקציות החברתיות שמאפשרות תפוצה רחבה עוד יותר, לא סתם מריסה מאייר מתמקדת בתכנים ממוקדי קוראים באמצעות הסלולר)

הבלוג עבר דירה - להמשך קריאה לחצו פה

בלוגרים מול עיתונאים חלק א

קראתי שני מאמרים מאוד מעניינים שמסבירים את מעמדם של הבלוגרים מול העיתונאים.
בעולם בכלל, מפת התקשורת מכניסה את הבלוגרים כנישה נוספת של סוקרי תקשורת. בארץ, הדבר מתחיל אט אט להתפתח, אמנם ישנן הרבה חריקות, המון צירי לידה, כמות לא קטנה של מקלות בגלגלים, אבל גם זה יבוא.
אמנם התזה שלי היא על בלוגריות של לייף סטייל ואמנות שימושית, אבל אני צריכה, לפני האפיון הספציפי, לחקור את העולם הכללי של הבלוגים כמובילי נישה תרבותית בתקשורת. הנישה הפופולארית.

הבלוג עבר דירה - מוזמנות להמשיך לקרא את הפוסט פה

שלום חבר

הקושי בלכתוב המלצות ל"איך לעשות X באינטרנט"

הוא באמת לבצע את זה, מבלי לטעות.

ובכן, ביצעתי, וטעיתי.

וכשחשבתי למה טעיתי, הבנתי שאת כלל מספר אחד לא ישמתי - 

שיווק ברשת חברתית מבוסס על חברים.

הבלוג עבר דירה - מוזמנות לקרא את המשך הפוסט פה

שיווק על מקלדת אחת

הרשת בוערת,

הבלוגים תופסים תאוצה,

כל מה שנותר היום לעשות עם העיתונות המודפסת זה למצא דג ולעטוף אותו.

טוב, זה לא כזה נכון, 

מחקרים מראים שעיתוני הנישה, המגזינים דווקא פורחים יחסית,

הבעיה היא עם העיתונות הכתובה היומיומית.

הבלוג עבר דירה - להמשך קריאת הפוסט לחצו פה